סיון אלטרוביץ
איך לנחש את תוצאות המונדיאל ולהצליח בלי AI

איך לנחש את תוצאות המונדיאל ולהצליח בלי AI

עודכן: 20 ביוני 2026

זה יכול להשתנות כל רגע, אתמול בלילה הגעתי למקום הראשון, והבוקר קמתי כשאני במקום השני בתחרות, 
אבל אני בכל זאת אכתוב. ובמיוחד לאור העובדה שמעולם לא היה לי קשר לכדורגל. זה נראה לי משחק לא מעניין ולא הבנתי איך אפשר לצפות 90 דקות ויותר בכדור שרץ על המגרש. מעולם זה לא עניין אותי.

​עד לפני שבוע בערך, כשהגיע טורניר ניחוש תוצאות המונדיאל אצלנו בעבודה.
כשראיתי בקבוצה את הבקשה השנייה של גיא להצטרף, הרגשתי דחף פשוט וראשוני ונרשמתי לתחרות. רציתי להיות חלק מהחוויה המשותפת, מהשיחות במסדרון, מההתרגשות הקבוצתית הזו. אז נרשמתי.

​ואז קרה דבר שהפתיע אותי לחלוטין. גיליתי שאני די טובה בזה.. שוואלה, הניחושים שלי די טובים.
פגעתי בול כמה פעמים (7 משחקים ניחוש בול עד כה).
בהתחלה זה נראה לי מקרי, אבל יום אחרי יום השתפרתי ותפסתי בסולידיות את המקום שלי גבוה בין הראשונים.

​הצד האימוני שבי, זה שמנסה לזהות מה קורה לי שם (מעבר למזל) פעל באופן טבעי. ראיתי על עצמי 2 דברים עיקריים:

1) הראשון הוא שמחוייבות מובילה לתנועה. 
זה כלל ניהולי קלאסי, כשאנו מזמינים מישהו להיות שותף לעשייה ולדרך המחוייבות שלו נוצרת מעצמה. וואלה זה עובד טוב מאוד גם כהתחייבות עצמית. ברגע שהתחייבתי והכנסתי את הניחושים שלי למערכת, הרגשתי שבא לי גם להצליח. המחויבות הזו הניעה אותי לפעולה: אני מוצאת את עצמי קוראת, מנתחת נתונים, ואפילו- מי היה מאמין...יושבת וצופה במשחקים בעניין רב.
אני גם תחרותית מאוד באופי שלי. את זה אני מכירה על עצמי טוב מאוד, אז סביבה תחרותית + מחוייבות ליעדים מוציאה ממני את המיטב. 

2) השני - היתרון שבהתנהלות ללא אחיזה רגשית. 
קלטתי משהו מעניין על הדרך שבה אני פועלת שם: בעוד שחובבי כדורגל, למשל רן שלי שצופה יחד איתי, מנחשים מתוך הלב, מתוך חיבור רגשי לקבוצה מסוימת, פחד מאכזבה, או תקווה, הניחוש שלי מגיע ממקום חופשי לחלוטין מאחיזה רגשית. אני לא מזדהה עם אף קבוצה, לא "חייבת" שאף אחת תנצח, ולכן התודעה שלי פנויה לראות את הנתונים היבשים ואת המציאות בדיוק כפי שהיא, בלי הרעש שיוצרת המעורבות הרגשית.

​אז חשבתי על זה שזה בדיוק כמו בתחומים אחרים בחיים. לפעמים, דווקא כשמגיעים למגרש חדש לחלוטין, ללא היסטוריה או היקשרות קודמת, קל יותר לראות את הדברים בצורה הצלולה ביותר.

​הדרייב שלי עכשיו הוא להמשיך להיות למעלה (בשאיפה מקום ראשון ואם לא, אז בשלישייה הראשונה).

והאתגר האמיתי שלי כרגע הוא לא לתת לדרייב הזה להפוך לאחיזה רגשית בתוצאה, כדי שהתודעה שלי תישאר נקייה. 
אז נראה לאן זה יוביל, תחזיקו לי אצבעות, בת אחת למול 15 בנים שמכירים קצת יותר ממני כדורגל, וגם (חלקם לפחות) משתמשים ב-AI.

לוגו

סיון אלטרוביץ

מאמנת רגשית בשיטת סאטיה

© 2026 סיון אלטרוביץ. כל הזכויות שמורות.