שיתוף במחשבות והגיגים שלי
זה יכול להשתנות כל רגע, אתמול בלילה הגעתי למקום הראשון, והבוקר קמתי כשאני במקום השני בתחרות, אבל אני בכל זאת אכתוב. ובמיוחד לאור העובדה שמעולם לא היה לי קשר לכדורגל. זה נראה לי משחק לא מעניין ולא הבנתי איך אפשר לצפות 90 דקות ויותר בכדור שרץ על המגרש. מעולם זה לא עניין אותי.עד לפני שבוע בערך, כשהגיע טורניר ניחוש תוצאות המונדיאל אצלנו בעבודה.כשראיתי בקבוצה את הבקשה השנייה של גיא להצטרף, הרגשתי דחף...
במשך שנים פרחים היו עבורי הדרך המהירה להכניס יופי הביתה. אהבתי את הצבע, את הריח, אבל תמיד הצטערתי כשהם התחילו לנבול. זה הרגיש לי כמו משהו יפה שנגמר מהר מדי, קישוט זמני שאין לו באמת המשכיות. לאחרונה עשיתי שינוי. במקום זר פרחים מפואר, הנחתי על המדף צנצנת קטנה עם מים ובתוכה – ייחור. במבט ראשון, זה נראה פחות "מרשים" מזר פרחים. אבל ככל שעוברים הימים, אני מבינה שהצנצנת הזו מלמדת אותי על החיים ועל עצמי...
גלי הים ושיחות בארבע עיניים: למה אנחנו כמהים למפגש פנים אל פנים?היום, כשהגלים של הים שטפו את החוף ואני נהניתי מהשקט של יום חופשי, תהיתי על משהו שמעסיק אותי כמאמנת רגשית: למה, בעידן של תקשורת דיגיטלית זמינה כל כך, אנחנו עדיין כמהים כל כך לשיחה "אמיתית", פנים מול פנים, בארבע עיניים?שמעתי פודקאסט על הפילוסופיה המעמיקה של עמנואל לוינס, שראה בפניו של האחר הרבה יותר מסתם תווי פנים. עבורו, הפנים הן...
כולנו מכירים את התחושה – שיחה חשובה מתקרבת, בין אם זו פגישת הערכה בעבודה, שיחת "יחסינו לאן" עם בן/בת הזוג, או ראיון עבודה. באופן טבעי, אנחנו נוטים לקוות לטוב, לסמוך על היכולת שלנו "לזרום" ולעיתים קרובות נכנסים לסיטואציות הללו בלי הכנה של ממש. האם זה עובד? לרוב לא בדיוק. תחשבו על זה רגע: כשאנחנו מתכוננים לאירוע חשוב כמו בר מצווה, מצגת עסקית, או אפילו בחינה – אנחנו משקיעים המון. אנחנו לומדים,...